האם השינוי במדיניות המוניטרית באירופה מתומחר בשווקים?
דריכות לקראת הודעת הריבית של הבנק המרכזי באירופה בשאלה האם דראגי יספק מועד לצמצום התמיכה בשווקים
בעקבות נתוני הצמיחה והאינפלציה המעודדים, הבנק המרכזי האירופי (ECB) בראשות מריו דראגי צפוי לשנות בקרוב את תנאי תוכנית ההקלה הכמותית שלו: הבנק בוחן את האפשרות להפסיק את היקף הרכישות החודשי שלו העומד נכון להיום על 30 מיליארד יורו.
נאומו בשבוע שעבר של הכלכלן הראשי של הבנק המרכזי האירופאי, פיטר פרה, היה במעט מפתיע עבור חלק מהמשקיעים אשר לא ציפו לשינוי בעיתוי הפסקת תוכנית ההקלה הכמותית באירופה. תוכנית הרכישות של הבנק האירופאי הושקה בינואר 2015 ונועדה לסייע לכלכלת אירופה לצאת לצמיחה מחודשת, לאחר דשדוש ארוך ומתמשך, בעקבות המשבר הפיננסי.
מאז עודכנה התוכנית כמה וכמה פעמים והיקף הרכישות של הבנק קטן בהתאם לשיפור במצב המשק באירופה. אך היה נדמה כי יש מקום להאריך עדין את התוכנית, במיוחד לאור העובדה כי קשה להתעלם מהאינדיקטורים הכלכליים המובילים באירופה שהחלו לדשדש במעט מתחילת השנה.
בנוסף, הסיכונים הגוברים למלחמת סחר ואי היציבות הפוליטית בחלק ממדינות גוש האירו מעלים את השאלה האם באמת זהו התזמון הנכון להודיע על הפסקת תוכנית ההקלה הכמותית.
דראגי צריך להחזיק אצבעות שהמשקיעים יאמינו לכך שהמצב הכלכלי במדינות גוש האירו איתן ומאפשר להן לעמוד על הרגליים ללא התערבות נוספת של הבנק המרכזי האירופאי. לא פחות חשוב מכך שהמשקיעים צריכים להאמין לו, הם בעיקר צריכים להאמין שהנגיד הבא, שיכנס לתפקיד בשנה הבאה ימשיך עם הגישה שלו שכל כך הרגיעה את השווקים לאורך השנים האחרונות.
בסקר האחרון שערכו ב"לומברג" ביום שישי, כשליש מהנשאלים מעריכים כי ה-ECB יודיע על תאריך סיום ההקלה הכמותית כבר בישיבה הקרובה ביום חמישי, בעוד 46% מעריכים כי ההחלטה תילקח רק ב 26 ביולי (לאחר פרסום מדד מנהלי הרכש). קונצנזוס האנליסטים עדין צופה כי היקף הרכישות נטו יפסק בסוף שנת 2018 ושהבנק המרכזי האירופאי יעלה את הריבית ב-0.15% רק ברבעון השני של 2019 - כלומר ללא שינוי מהותי מהסקר של "בלומברג" שנערך בחודש אפריל השנה.
הארכת התוכנית התמיכה המוניטרית עד היום נועדה לשמר את "תנאים הפיננסים המשופרים" הנדרשים על מנת לדחוף את רמת האינפלציה ליעד שהציב הבנק, מעט מתחת ל-2%. הכלכלה בגוש האירו צמחה ב-2.5% בשנת 2017 ושיעור האבטלה יורד באופן עקבי תוך כדי יצירה של יותר מ־6 מיליון משרות מאז 2012.
אם נוסיף לכל אלו את העלייה במחירי הנפט, סביר להניח שעלייה באינפלציה לרמת שתאפשר לבנק המרכזי האירופי להפסיק את תוכנית רכישות האג"ח נמצאת מעבר לפינה. לכאורה, נכון לכרגע לא נראה שיש סיבה כלשהי להאריך את תוכנית ההקלה הכמותית.
אך צפי הצמיחה בגוש האירו לשנת 2018 נמוך יותר ועומד נכון להיום על 2.3% בלבד. המשקיעים התאכזבו בחודשים האחרונים כאשר באופן די עקבי, הנתונים שהתפרסמו היו נמוכים מתחזיות האנליסטים. כך למשל, גם אם מנטרלים את המדינות הפריפריליות של גוש האירו,
האינפלציה הצפויה לשנת 2018 על ידי ה-ECB עומדת על 1.1% בלבד.
השאלה המהותית היא אבל לא ממש התזמון של ההחלטה אלא באמת מה המהלך יעשה לעסקים ולצרכנים, אשר התרגלו לעלויות הכסף האולטרה-נמוכות. בנוסף לכך, מבחינת השווקים הפיננסים, זה מעלה את הסבירות לאי-התאמה משמעותית בין ההיצע לביקוש בשוקי החוב העולמיים. השוק המשיך להתנהל בחודשים האחרונים כאילו אין שינוי באופק של המדיניות המוניטרית (גובה התמריז המוניטרי עומד נכון להיום על 2.55 טריליון אירו).
הצורך לעקוב מקרוב אחר תשואות האג"ח הגרמניות אינו קשור רק לאירופה. הבנקים המרכזיים בעולם המשיכו בשנים האחרונות להציף את השווקים. פעילות רכישת האג"ח הובילה לכך שהבנקים המרכזיים ספגו בשנתיים האחרונות שיעור גבוה מהאג"ח שהונפקו על ידי המדינות הגדולות בעולם, ובכך החזיקו את התשואות ברמה נמוכה. כלומר, צמצום ההדרגתי של מאזני הבנקים המרכזיים עשוי להוביל לירידה במחירי האג"ח בחודשים הקרובים ולא בטוח שהמשקיעים עוד לקחו זאת בחשבון.
הכותבת היא קארן שווק, שותפה מייסדת ומנכ"לית של לוסיד השקעות פמילי אופיס
כתבות נוספות שיעניינו אותכם
השווקים בעולם יחזרו לצמוח רק אם המדינות המפותחות ייקחו על עצמן את המשימה לחסן את אנשי המדינות המתפתחות - אם לא מסיבות הומניטריות, אז מתוך דאגה להתאוששות כלכלית כלל עולמית.
במתכונת ההנפקות המקומית הוותיקה יש כשל: היא ממקסמת את מחיר החברה בהנפקה ואז מובילה לנפילה במניה וגם למחיקת חברות מהמסחר בקצב גובר; בשנתיים האחרונות אימץ השוק הישראלי חיה חדשה עבורו, אבל כזו שמקובלת בכל העולם
